חיפוש

המציאות לא השתנתה, היא קצת שונה

אני לא מתכוון לייצר פתרונות או לתת לכם אחד כזה, אני כן רוצה לתת לכם דרך התבוננות אחרת. לאחרונה נפגשתי עם מספר הורים שתיארו לי מצב של מלחמה יומיומית עם הילד שלהם. אין לו כוח לקום בבוקר, הוא תקוע בחדר שלו, מתפוצץ עלינו בלי סיבה, לא עושה כלום בבית, בורח לפליסטיישן או בוהה בטלוויזיה ואנחנו כבר לא יודעים מה לעשות איתו.

המצב לא פשוט. מרגיש כמו מלחמה שאין לה סוף, שאף אחד לא באמת מוכן ויודע איך להתמודד עם הסיטואציה הזו, קצת כמו להיות בשבי. ידיים כבולות, חשופים לפגיעות, אי ודאות מה יוליד יום, איך זה יסתיים ומה יבוא על כולנו.

אפשר להאשים את משרד החינוך, את הממשלה, את הבית ספר, את הזום, את כולם- הכל בסדר. אבל תעצרו רגע ותשאלו מה אפשר לעשות אחרת, איך אפשר לנצל את ההזדמנות הזו שהילד באמת זקוק לכם עכשיו, לא לחברים שלו (למרות שהוא היה ממש רוצה שהם יהיו פה כרגע), איך אפשר לייצר מציאות שונה בתוך הבית ומותאמת למצב. מה הייתם עושים אחרת?

לכל הורה יש מערכת ציפיות משלו כלפי הילד, מה הוא רוצה שיהיה, מה הוא חושב שנכון לילד, איך הוא חושב שהילד צריך להתנהל בעולם, על פניו נשמע קל, ברור ומובן. אבל זו מערכת הציפיות של ההורה- לא של הילד.

מי שאל את עצמו או יודע באופן אמיתי, מה הציפיות של הילד שלו, מה הוא רוצה, מה הוא חושב שנכון לו, מה הוא צריך מכם או בשבוע הקרוב. מי יודע איך נכון לילד שלו ללמוד, מה יעזור לו להתמיד, להיות עקבי, לקחת אחריות, להיות מעורב יותר? אם עניתם לעצמכם, שאני לא יודע, נראה לי, אני חושב ש...חשוב שתשאלו שוב את עצמכם איך אפשר לפעול אחרת.

הילד לא מסוגל לעמוד בדרישות ובציפיות של כ-ו-ל-ם, אבל הוא כן מסוגל לעמוד בדרישות ובציפיות שלו מעצמו- יחד איתכם.

שבו עם הילד, תבררו איתו דרך שאלות, מה הוא צריך, מה יעזור לו ללמוד, איך הוא חושב שנכון לו ללמוד, מה צריך מכם, איך אתם יכולים לעזור לו, מה הפתרון שמציע כדי לשפר את המצב. ייתכן שהתשובה לרוב תהיה "לא יודע" ואולי אפילו תזכו להפתעה, ושם תוכלו לתת את מחסן הפתרונות שאתם חושבים שיכולים לעזור ולהשאיר לו לבחור.

נסו לא לנאום, להימנע מלהציג את הרזומה שלכם, איך אתם הייתם פועלים, מה אתם הייתם עושים, או מה נכון ולא נכון. תקשיבו לילד. תחזירו אליו את השליטה לחייו, תגרמו לו לחשוב ולמצוא את הדרך בכוחות עצמו.

תעצימו את הילד. כשילד לא נמצא באזור הנוחות שלו, בדיוק כמו מבוגר, הוא נאלץ להשקיע את האנרגיות שלו בלשרוד. כשילד נמצא באזור הנוחות שלו, הוא רגוע ונינוח יותר ויכול לאפשר לעצמו להתפתח. תתמקדו במה שהוא עושה טוב, תמנעו מלהתלונן על מה שהוא לא עושה- להתלונן זה הכי קל שבעולם. תשקפו לו את החוזקות שלו כשהוא פועל בצורה חיובית וגם כשלא פועל בכלל.

ילד הופך לטוב יותר, כשמישהו שם לב למה שטוב בו ומאפשר לו לטפח את הטוב שבו.

נצלו את ההזדמנות להיות שוב גיבורי העל שהילד ראה בכם לפני שהתחיל להתבגר, הוא לבד עכשיו וצריך אתכם. ולכם יש הזדמנות להיות שם בשבילו.

דרך ההתבוננות הזו תקפה לכל מציאות, לכל יום ולכל אדם באשר הוא ולכן חשוב לזכור שהמציאות לא השתנתה, היא קצת שונה.

שלכם, נופר

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

נשירה מבית ספר- מגפה בפני עצמה

בזמן שמנסים להשתלט על ניהול המשבר הרפואי הגדול ביותר שראינו במאה שנים האחרונות, ילדים ובני נוער הולכים לאיבוד לא רק בבית, אלא גם בתוך חייהם. הקורונה הציפה הרבה שאלות, סוגיות וקונפליקטים בהרבה מאוד תחו